ההתחממות הגלובלית.

מה היא התחממות גלובלית:
התחממות עולמית או התחממות גלובלית היא מונח המשמש לתיאור העלייה שנצפתה במהלך מאה השנים האחרונות בטמפרטורה הממוצעת של פני השטח של כדור הארץ.
במאתיים וחמישים השנים האחרונות נצפתה עלייה בכמות של פחמן דו-חמצני‏ ושל גזי חממה נוספים  באטמוספירה, הגורמים להגברת אפקט החממה.  שפעילות אנושית היא המקור העיקרי לגידול בכמות גזי החמה, בעיקר כתוצאה משחרור גזים אלו לאוויר בעת שריפת דלקים מאובנים לצורך הפקת אנרגיה וכתוצאה מפעילות חקלאית. שתי תצפיות מרכזיות קושרות את הגידול בכמות גזי החממה לפעילות האדם. התצפית הראשונה היא המתאם בין כמות פליטת גזי חממה ממקור אנושי בחמישים השנים האחרונות והעלייה בריכוז גזי חממה באטומיספירה. התצפית השנייה היא השינוי באיזוטופים יציבים של הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה, המצוינת בחותמת ברורה של שרפת דלקים מאובנים.

שינוי הטמפרטורה הוא היבט אחד בנושא רחב יותר של שינוי האקלים. IPCC צופה שהטמפרטורות עשויות לעלות ב-1.4 עד 5.8 מעלות צלזיוס בין השנים 1990 ו-2100.שינוי כזה עשוי להוביל לשינויי אקלים נוספים הכוללים את עליית פני הים, וכן לשינויים בכמויות ובדפוסים של משקעים. שינויים אלו עלולים גם להגדיל את התדירות ואת העוצמה של אירועי מזג אוויר קיצוניים כמו שיטפונות, בצורות, גלי חום והוריקנים, לשנות את התנובה החקלאית, לגרום לנסיגת קרחונים, להקטין את כמות המים הזורמים בנחלים בקיץ, או לתרום להכחדות ביולוגיות. ההתחממות עתידה להשפיע על שכיחותם ועל עוצמתם של אירועים אלו. עם זאת, קשה לקשר אירוע מסוים בהווה עם ההתחממות העולמית.

ההכרה בסכנות שבפליטת גזי חממה בגלל ההשפעה שלהם על התחממות עולמית, הובילה ללחץ על מנהיגי העולם להביא לחקיקה שתצמצם את השימוש במקורות אנרגיה מתכלים, תעודד מעבר לשימוש במקורות אנרגיה חלופיים, ובאופן כללי תצמצם את חותם הפחמן (Carbon footprint - כמות גזי החממה הנפלטים) של מדינות עולם. אלו הביאו לשורה של כנסים בינלאומיים ולחתימתם של הסכמים, כמו פרוטוקול קיוטו, בהם התחייבו רבות ממדינות העולם להקטין את חותם הפחמן שלהם.

מיעוט של מדענים חולק על התאוריה לפיה אפקט החממה הוא הגורם היחיד להתחממות העולמית, וחלקם אף סבור כי אינו הגורם המכריע. מחלוקת זו מביאה מדענים אלו להזהיר מפני הפניית משאבים רבים מדי להפחתת חותם הפחמן שלא ישפיעו על ההתחממות העולמית. בשל כך ובשל סיבות נוספות יש ויכוח מדעי וציבורי ער על האופן בו יש להתמודד עם נושא ההתחממות העולמית ותוצאותיה.

הגורמים להתחממות הגלובלית.

הטמפרטורה על פני כדור הארץ נובעת ממאזן אנרגטי בין הקרינה שמגיעה אל כדור הארץ מהשמש, נבלעת בו ומחממת אותו, לבין הקרינה האלקטרומגנטית הנפלטת מכדור הארץ - המקררת אותו. הקרינה שמגיעה מהשמש פרושה על תחום רחב של אורכי גל, אך עיקר עוצמתה הוא אור נראה. לפיכך כמות הקרינה הנבלעת על ידי כדור הארץ תלויה בצבע של כדור הארץ כפי שהוא נראה מהחלל: ככל שכדור הארץ בהיר יותר כך יותר קרינה מפוזרת ממנו ואיננה נבלעת, ולעומת זאת ככל שהוא כהה יותר כך קרינה רבה יותר נבלעת בתוכו. הקרינה שנבלעת על ידי כדור הארץ הופכת לאנרגיית חום וגורמת לפליטה של אור באורכי גל תת-אדומים. קרינה זאת בחלקה נפלטת אל החלל אך בחלקה נבלעת באטמוספירה. מכאן שלאטמוספירה ישנו תפקיד כפול במאזן החום של כדור הארץ: מצד אחד היא שקופה לאור הנראה המגיע מהשמש, ומצד שני היא בולעת את הקרינה התת-אדומה הנפלטת מכדור הארץ. אפקט זה נקרא אפקט החממה, והוא שמאפשר לכדור הארץ לשמור על טמפרטורה הגבוהה בכ-300 מעלות משל האזור הסמוך לו בחלל.

בשל אפקט העמימות ואפקט החממה לאטמוספירה של כדור הארץ תפקיד חשוב בקביעת הטמפרטורה של כדור הארץ. אטמוספירת כדור הארץ מורכבת ברובה מחנקן (78 אחוז) ומחמצן (21 אחוז) - ואולם לגזים אלו בליעה מועטה מאוד בתחום התת-אדום, ומשום כך גזים כבדים יותר, כמו פחמן דו-חמצני, אף שהם מהווים פחות מאחוז באטמוספירה, אחראים לעיקר אפקט החממה - וקרויים משום כך 'גזי חממה'. מרכיב נוסף בעל חשיבות לקביעת הטמפרטורה הוא מים והצטברותם כעננים. למים תפקיד כפול בהיותם, מחד, גז חממה, אך מאידך גם מעלים את העמימות של כדור הארץ ובשל כך מנמיכים את הטמפרטורה שלו (כיוון שהם מפזרים את אור השמש ולא מאפשרים לו להגיע לפני כדור הארץ).


נזקי ההתחממות:
 

להתחממות העולמית עשויות להיות השפעות רבות ומגוונות, הן על ההסביבה הטבעית והן אל אורח החיים האנושי. המקור העיקרי להתחממות העולמית, כך להערכת רוב חוקרי האקלים, הוא פליטה מוגברת בפחמן דו-חמצני הגורם לעליית הטמפרטורה הממוצעת. עליית הטמפרטורה עשויה להניב מגוון תהליכים שניוניים, וביניהם עליית פני הים, שינויים בעיבוד הקרקע ובחקלאות, צמצום בשכבת האוזון, עלייה בתדירות ובעוצמה של אירועים הקשורים במים (כמו סופות או הצפות), והתרחבות תפוצתן של מחלות מסוימות. 
 השפעות על המערכת האקולוגית

 השפעה על קרחונים:

מאזן המסה של קרחונים בארבעים השנים האחרונות, על פי דוחות של WGMS ו NSIDC. שימו לב למגמה השלילית המתחזקת שמתחילה בסוף שנות ה-80 של המאה ה-20, שמאפיינת את המספר והקצב הגדל של קרחונים נמסים.

 ערעור היציבות של זרמי האוקיינוסים:

קיימת גם השערה לפיה התחממות עולמית תוכל לגרום לקירור מקומי או להתחממות פחותה של האזור הצפון אטלנטי, על ידי עצירה או האטה של הסירקולציה התרמוהלנית. דבר זה ישפיע במיוחד על אזורים ספציפיים כמו סקנדינביה ובריטניה, שמחוממים היום על ידי זרם הגולף. הסיכויים לתרחיש זה אינם ברורים.

 פליטים סביבתיים

התחנה הסופית של הקרחונים בבהוטן- ההימלאיה. אגמי קרחונים החלו להתהוות במהירות על המשטח של הקרחונים באזור זה בעשורים האחרונים. לפי חוקרים ב USGS, הקרחונים בהימלאיה מתכלים בקצב מדאיג ומואץ, כפי שאפשר להיווכח מהשוואה של תמונות לוויין ומידע היסטורי, וכפי שניתן לראות מהצמיחה הנרחבת והמהירה של אגמים על משטח הקרחון. החוקרים מצאו התאמה חזקה בין עליית הטמפרטורות לבין נסיגת קרחונים.

 הפשרת הקוטב הצפוני

האזור הארקטי מתחמם מהר יותר יחסית לשאר אזורי כדור הארץ, בגלל חדירה של חום מאזורים חמים יותר, ובגלל לולאות משוב מחזק שמאפשרות חדירה של חום נוסף כאשר עוד קרח מפשיר. קצב ההפשרה של הקוטב מהיר יותר מהערכות משנים עברו שהתבררו כזהירות מידי. לפי שירות הקרח הקנדי, כמות הקרח בארכיפלג הארקטי המזרחי של קנדה ירדה ב-15 אחוז בין 1969 ו-2004.

הפשרה של קרח בקוטב הצפוני עשויה לפתוח את המעבר הצפון-מערבי בקיץ, דבר שיחסוך 5,000 מילים ימיים מנתיבי אוניות בין אירופה לבין אסיה. דבר זה יהיה משמעותי בעיקר עבור מכליות ענק, שגדולות מכדי לעבור בתעלת פנמה, וכיום צריכות לעבור מעבר לקצה של דרום אמריקה.

הפשרה זו צפויה לפגוע באופן קשה במערכת האקולוגית של האזור הארקטי. דובי קוטב לדוגמה, צפויים להיכחד בטבע כתוצאה מכך, עד סוף המאה ה-21, אם לא קודם לכן. השבטים האינואיטים שחיים באוזרים אלה צפויים להיפגע משינויים אלה.

הצונאמי

ב-26 בדצמבר 2004 הכתה רעידת אדמה בעוצמה של 9.0 בסולם ריכטר את האוקיינוס ההודי שמול חופי צפון סומאטרה באינדונזיה. כתוצאה מכך גלי ים אדירים הציפו את החופים בתופעה שנקראת "צונאמי". הדבר גרם לאסון שלא נודע כמותו בזמנים המודרניים, וכעבור שבוע נספרו באזור 140.000 הרוגים. המדינות העיקריות שנפגעו היו אינדונזיה, תאילנד, סרילנקה, דרום הודו, סומליה, בורמה ועוד.

 תגובות להתחממות העולמית

האיום הגלום בהתחממות עולמית הוביל למאמצים להקטנת ההתחממות העולמית, שכוללים את כל הפעולות שנועדו להקטין את ההשפעות השליליות או את ההסתברות להתחממות עולמית.

ההסכם הבינלאומי העיקרי למאבק בשינויי האקלים הוא פרוטוקול קיוטו. פרוטוקול קיוטו הוא תיקון לאמנת כנס האו"ם על שינויי אקלים (UNFCCC). מדינות אשר מאשררות את הפרוטוקול מתחייבות להקטין פליטות של פחמן דו-חמצני ושל חמישה גזי חממה אחרים, או לעסוק במסחר פליטות אם הן מתכוונות להשאיר או להגדיל את הפליטות של גזים אלו.

במטרה לאתר את הבעיה ולמצוא דרכים לצמצום פליטת הגזים המסוכנים לאטמוספרה, נערכו מאות כנסים מדעיים וכן ועידות בינלאומיות,להלן מספר דוגמות בולטות:

בשנים 1983 עד 1987 פעלה, במסגרת האו"ם, ועדה בינלאומית בראשותה של גרו הרלם ברונטלנד, ראש ממשלת נורווגיה. במסקנותיה קבעה הוועדה שאחת הסכנות לאנושות היא הריכוז הגבוה של גזים יוצרי אפקט החממה באטמוספרה, ובמיוחד דו תחמוצת הפחמן, העלולים לגרום לאסון טבע בלתי נמנע. סכנה נוספת שהוועדה הצביעה עליה היא דילול שכבת האוזון, שאחת התוצאות שלה היא העלייה במקרי סרטן העור בעולם

בחודש יוני 1992 התקיימה בברזיל "ועידת ריו" המפורסמת, שבה השתתפו כ- 120 ראשי מדינות ומאות מדענים בולטים מרחבי העולם. המשתתפים דנו בצעדים להפחתה של פליטת דו תחמוצת הפחמן ובצמצום דרסטי בשימוש בגזי ה- CFC, הפוגעים בשכבת האוזון. גם לוועידה זו לא היו תוצאות מעשיות. באותן שנים התבדחו בעולם שהתועלת היחידה מכל הכנסים הללו היא בעצם קיומם ובמפגש החברתי שהם יוצרים.